שמואל א ד:יט מפרשים: מדרש לקח טוב, רש"י, מלבי"ם ומצודת דוד

וְכַלָּת֣וֹ אֵֽשֶׁת־פִּינְחָס֮ הָרָ֣ה לָלַת֒ וַתִּשְׁמַ֣ע אֶת־הַשְּׁמֻעָ֔ה אֶל־הִלָּקַח֙ אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וּמֵ֥ת חָמִ֖יהָ וְאִישָׁ֑הּ וַתִּכְרַ֣ע וַתֵּ֔לֶד כִּֽי־נֶהֶפְכ֥וּ עָלֶ֖יהָ צִרֶֽיהָ׃

מדרש לקח טוב

ותלד רחל ותקש בלדתה. שלשה נתקשו בשעת לידתן ומתו. רחל ואשת פנחס ומיכל בת שאול. רחל כדאמרן. אשת פנחס הרה ללת וגו' (ש"א ד יט). ומיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה (ש"ב ו כג). ביום מותה היה לה.
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ללת. על כרחו 'ללדת' פירושו, ואין לו דמיון ומנחם חברו בחלק 'יללה', לפי שחבלי לידתה ביללה באו לה, ויסוד יללה, אין אות ביסודה אלא למ"ד לבדה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

השאלות
(יט-כב) מדוע סדר אל הלקח ארון אלהים ואל מות חמיה ואישה וכן בפסוק כ"א, ובפסוק י"ז סדר תחלה מיתת חפני ופנחס, ואחר כך לקיחת הארון שהיה אחר כך כנ"ל, מ"ש ותקרא לנער וכו' אל הלקח, ותאמר גלה כבוד וכו', הוא כפל מבואר אין לו הבנה כלל, ותחלה הזכירה מה שנלקח הארון ומת חמיה ואישה וסיימה רק בלקיחת ארון האלהים לבד שזה צריך טעם ודעת:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

נהפכו. נשתנו מכדרכן, לכך מתה:
שאל רבBookmarkShareCopy